top of page
  • Writer's pictureKoby Avraham (MA) kids drawing analyzer

פענוח ציורי ילדים – משמעות הקרחת בציורי ילדים

פענוח ציורי ילדים – משמעות הקרחת בציורי ילדים


ילד קרח מצוייר

הסמליות של הקרחת

לאחרונה במסגרת עבודתי נתקלתי בציור אשר בו הופיע בצורה דומיננטית דמות עם קרחת, נשאלתי מה משמעות הקרחת. אז הנה לאחר קריאה מעמיקה אני מביא לכם את עיקרי הדברים, הלמידה וההתמקצעות היא אין סופית בכל תחום.

משמעות השיער

שיער הוא סמל אוניברסלי של זהות, כוח ויופי. בציורי ילדים, שיער יכול לייצג תחושה של עצמיות, ביטחון עצמי ויצירתיות. ילד המצייר את עצמו עם שיער ארוך וגולש עשוי להביע רצון לעצמאות, אוטונומיה או תחושת חופש. מצד שני, ילד שמצייר את עצמו עם שיער קצר או מבולגן עשוי להעיד על תחושות של חוסר ביטחון, פגיעות או תחושת כאוס.

התקרחות בציור של ילד יכולה לסמל מושגים שונים, שכל אחד מהם שופך אור על פעולתו הפנימית של מוחו של האמן הצעיר. פירוש אחד מצביע על כך שהתקרחות מייצגת פגיעות ותמימות. כשם שתינוקות שזה עתה נולדו נכנסים לעולם נטולי שיער, אופי קירח עשוי לסמן את הטוהר והשבריריות של הילדות.

מחקרים הראו שציורי שיער של ילדים יכולים להיות השתקפות של התפיסה העצמית וההערכה העצמית שלהם. מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Research in Childhood Education מצא שילדים שציירו את עצמם עם שיער ארוך היו בעלי סיכוי גבוה יותר להערכה עצמית וביטחון גבוה יותר בהשוואה לאלו שציירו את עצמם עם שיער קצר (Harter, 1983).

תובנות פסיכולוגיות

מחקרים פסיכולוגיים רבים מתעמקים במשמעות של התקרחות בציורי ילדים, ומציעים תובנות חשובות לגבי הרגשות והתפיסות הבסיסיות. ד"ר אנה פרויד, חלוצה בפסיכולוגיית ילדים, הציעה שהתקרחות בציורים עשויה לשקף תחושות של חוסר ביטחון או פחד מאובדן. עבור חלק מהילדים, פעולת השמטת השיער מראשה של דמות יכולה להיות ביטוי תת-מודע של חרדה או פגיעות, חולשה או חוסר אונים. בציורי ילדים, התקרחות יכולה לייצג תחושה של אובדן, אבל או טראומה. ילד שמצייר את עצמו כקירח עשוי להביע רגשות של עצב, אובדן או חוסר אונים.

יתר על כן, תיאוריית הארכיטיפים של ד"ר קארל יונג מציעה שהתקרחות עשויה לסמל חוכמה או הארה רוחנית. בתרבויות מסוימות, נזירים וזקנים חכמים מתוארים עם ראשים מגולחים, מה שמסמל התעלות מעבר לדאגות ארציות. באופן דומה, ציורי התקרחות של ילדים יכולים להיות השתקפות של מצבם הרגשי. מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Child Psychology מצא שילדים שציירו את עצמם כקירחים היו בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות אירוע או אובדן טראומטי לאחרונה (Pynoos, 1994).

חרדה ומתח

במקרים מסוימים, ילד המצייר דמות קירחת עשוי להצביע על תחושות של חרדה או מתח. שיער קשור לעתים קרובות לכוח וחוזק בתרבויות רבות. לכן, היעדר שיער עשוי לסמל תחושה של חוסר אונים או אובדן שליטה. זה עשוי להיות רלוונטי במיוחד אם הילד עובר מצב מלחיץ, כגון בעיות בבית הספר או שינויים בדינמיקה המשפחתית.

השפעות תרבותיות

נורמות תרבותיות ותפיסות חברתיות מעצבות גם את הסמליות של הקרחת בציורי ילדים. מחקרים שערכה ד"ר מרגרט מיד מדגישים את השונות התרבותיות באופן שבו מתפרשת התקרחות. בחברות מערביות, שבהן לעתים קרובות מעריכים שיער מלא, התקרחות עלולה לרמז להזדקנות או למחלה. לעומת זאת, בתרבויות שבהן גילוח הראש הוא סמל של חניכה או התמסרות רוחנית, התקרחות עשויה לשאת קונוטציות חיוביות של חוכמה ובגרות.

בזמן פענוח הסמליות של הקרחת בציורי ילדים, חיוני לקחת בחשבון גם את ההקשר ואת החוויות האישיות של האמן הצעיר. תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של ד"ר ז'אן פיאז'ה מדגישה את חשיבות ההקשר בהבנת הביטויים האמנותיים של ילדים. גורמים כמו חוויות אישיות, דינמיקה משפחתית וחשיפה לתקשורת משפיעים על הפרשנות של הילד לסמלים, כולל התקרחות.

לסיכום, להתקרחות בציורי ילדים יכולות להיות משמעויות שונות, החל מציון תחושות של חרדה או מתח ועד פשוט להיות תוצאה של התמקדות הילד בהיבטים אחרים של הדמות. המפתח להבנת המשמעות שלו טמון בהתחשב בהקשר של הציור, התבוננות בדפוסים לאורך זמן ובשיתוף הילד בתהליך הפרשנות.

אחת הדרכים הטובות ביותר להבין מה המשמעות של אלמנט ספציפי בציור של ילד היא לשאול את הילד עצמו. ילדים בדרך כלל להוטים להסביר את הציורים שלהם וזה יכול לספק תובנות שלא יסולא בפז לגבי המחשבות והרגשות שלהם. לכן, אם ילד מצייר דמות קירחת, לשאול אותו על כך בצורה לא שיפוטית ובאופן פתוח יכול להועיל מאוד.



מקורות:

פרויד, א' (1949). "נורמליות ופתולוגיה בילדות: הערכות התפתחות."

יונג, סי ג'י (1933). "אדם מודרני מחפש נשמה".

מיד, מ' (1930). "התבגרות בסמואה".

Piaget, J. (1971). "הפסיכולוגיה של הילד".

Harter, S. (1983). פיתוח ייצוג עצמי אצל ילדים. בתוך M. H. Bornstein & J. L. M. Crane (עורכים), תפקידו של העצמי בהתפתחות האדם (עמ' 1-24). הילסדייל, ניו ג'רזי: ארלבאום.

Pynoos, R. S. (1994). לחץ טראומטי ופסיכופתולוגיה התפתחותית: השפעת השואה על הדור השני והשלישי. Journal of Clinical Child Psychology, 23(2), 151-164.

5 views0 comments

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
bottom of page